מיתוסים על כסף ככל שאתה מרוויח יותר, אתה מבלה יותר
ברור שבאותה נקודת זמן לא היו לי הוצאות. אז הדבר היחיד שעבר לי לראש לאחר שחתכתי כל חצר היה דבר אחד ודבר אחד בלבד: קלפי בייסבול. הייתי קנאי ללא סוף. אספתי כל שנה אחת ולא הצלחתי להשיג מספיק מהן. הייתי צריך להשלים את הסט שלי בכל שנה, וזה ממש לא משנה כמה הייתי צריך להוציא כדי להשיג את הסט המלא שלי.
כל חצר שחתכתי התכוונה לטיול נוסף למכולת המקומית לקבלת חבילות נוספות של כרטיסים. התהליך, לדעתי, היה פשוט. ככל שגזרתי יותר דשא, עשיתי יותר כסף. ככל שעשיתי יותר כסף, הייתי יכול לקנות יותר כרטיסי בייסבול.
זו הייתה מנטרה רציונלית מאוד לחיות בה כילדה בת שמונה. שנים רבות אחר כך, ואחרי דיונים רבים עם אנשים על כסף, תמיד תיאוריה מסוימת צצה בשיחה. אין לי מושג אם יש לזה שם טכני, אבל בעיקרון זה כרוך בהוצאות עד לרמת ההכנסה שלך. המשמעות היא שככל שאתה מרוויח יותר כסף; באופן טבעי תוכלו לבזבז את כספכם, ולכן לעולם אל תתקדמו באמת. כשאני שומע תיאוריה זו נדונה, מדברים עליה כאילו לא ניתן לעזור בה והיא פשוט חלק מהטבע האנושי.
כמה זה לא יכול להיות טועה?
כלומר, ברצינות. האם כולנו חסרי שכל וטיפשים? האם אין לנו כוח רצון לעצור את זרם הדולרים הבלתי נגמר מהארנקים שלנו? האם זה פשוט בלתי אפשרי להתקדם או לחסוך לעתיד?
התשובה היא "לא" מהדהד. מלבד ילדים בני שמונה שגוזרים עשב לפרנסתם וקונים כרטיסי בייסבול, זה הרעיון הכי מטומטם ששמעתי מעודי. בהחלט ניתן לשמור על ההוצאות שלך בבדיקה ככל שההכנסה שלך עולה, והיא דרך פנטסטית לתכנן ולחסוך לעתידך. זאת אומרת, למה לא? לרוב, ברגע שאתה רואה את רמת ההכנסה שלך עולה, אני בטוח שהתגובה הראשונית שלך או הדחף שלך היא לצאת לבלות חלק מזה. אחרי הכל, מגיע לך, נכון? ההמלצה שלי היא פשוט לדחות את הדחף הזה עד שתשיגו עוד כמה דברים.
בשנת 2000 השכר השנתי שלי היה בערך 40,000 $. הייתי מנהל במסעדה. לא חייתי משכורת כדי המשכורת, אבל בשום פנים ואופן לא הקדימתי את המשחק. שילמתי את החשבונות שלי כל חודש ונשאר לי מעט בסוף. לא היו לי חסכונות של ממש, לא היו לי 401K ולא הייתה שום תוכנית לעתיד.
במהלך שלוש השנים הבאות הכנסותי עלו לכ- 50,000 $ לשנה. מעולם לא שמעתי על ההשערה הזו של הוצאות עד לרמת ההכנסה שלי בשלוש השנים האלה, עשיתי עבודה טובה מאוד בכדי לשמור על ההוצאות שלי בשליטה. התוצאות? בקצרה:
- פרעתי את אחרוני כל חובותי ויצאתי לגמרי מחובות חוץ מהמשכנתא הביתית שלי.
- התחלתי והצלחתי לשמור על תוכנית 401K עם תרומה של 5% מכל תשלומי המשכורת.
- היו לי בסביבות 10,000 דולר בבנק. באותה תקופה הייתי מאוד בנסיעות בינלאומיות. השימוש בחלק של 10,000 דולר זה איפשר לי לצאת לשני נסיעות לרוסיה וטיול אחד לפריס.
- התחלתי IRA של רוט ותרמתי לפחות 3000 דולר בשנה.
רעיון זה של הוצאות עד לרמת ההכנסה שלך הוא נבואה שמגשימה את עצמה. אם אתה חושב שזה מה שיקרה, אז כמובן. עדיף, למה לא תפסו את ההוצאות שלכם בתקופות אלה בהן הכנסותיך גדלות. במקום לבזבז אותו כשנכנס, מדוע לא לבנות אותו, להניח קצת בצד לעתידך ואז להחליט מה לעשות עם השאר. יתכן שתוכלו להרשות לעצמכם את כל כרטיסי הבייסבול בעולם, אבל אתם תחתכו דשא בשכונה עד סוף חייכם..
כמו תמיד, הערותיך והצעותיך מוערכות בהמשך.
(קרדיט צילום: קרינסקי)
