מהי ועידת TED - היסטוריה וביקורת על שיחות TED

אולי תעדיפו לצפות במוזיקאי הג'אז הרבי הנקוק מאלתר גרסה חדשה של "איש האבטיחים", או לראות את שחיינית השחייה למרחקים ארוכים בת 64 דיאנה ניאד מסבירה את הניסיון החמישי המצליח שלה לשחות מפלורידה לקובה, 110 מיילים דרך כריש ו מים שורצים מדוזה.

מנדלברוט, סאקס, הנקוק וניאד הם ייצוג קטן של 1,416 הנואמים והנושאים שהוצגו בכנסים טכנולוגיים, בידור, עיצוב (TED) מאז 1984. והם זמינים בחינם לכל מי שיש לו חיבור לאינטרנט ו רצון לידע.

מה זה TED?

ועידת ה- TED הראשונה התקיימה בשנת 1984 במונטריי בקליפורניה, והוקמה כדי להפגיש קבוצה אקלקטית של אמנים, בדרנים, מעצבים ומנהיגים טכנולוגיים במסגרת הזמנה אינטימית בלבד לארבעה ימים, כדי לחלוק רעיונות על העולם ועל אודותיו עתיד. במילים של הארי מארקס, שהזכיר 20 שנה אחר כך, "זה לגמרי עבד, באופן עקרוני. זה בכלל לא עבד מבחינה כלכלית [רק 300 נכחו], אבל זה עבד באופן עקרוני ... זו הייתה חוויה נפלאה, כואבת ומתגמלת. "

למרות הפופולריות של האירוע אצל מי שהשתתף, הכנס השני לא התקיים עד 1990, מסיבות כלכליות. עם הקידום האקטיבי של מייסד המשותף ריצ'רד שאול וורמן, הרעיון TED התפוצץ במהלך שנות התשעים והתרחב מעבר לתחומי הטכנולוגיה, הבידור והעיצוב המקוריים כך שיכלול מדענים, פוליטיקאים, מנהיגים עסקיים, ומגישים מעניינים (ולעיתים מעוררי מחלוקת) מכל מסלולי חיים. ועידת ה- TED השנתית הפכה לכנס ה"רעיונות "הבולט בעולם, והנפתה על אירועים דומים כמו PopTech, FOO Camp, יוזמת קלינטון העולמית, ו- Solve for X.

היסטוריה של TED

ועידת ה- TED הראשונה התקיימה בשנת 1984 במונטריי בקליפורניה עקב שיתוף פעולה של:

• הארי מארקס, מעצב גרפי טלוויזיוני, זוכה פרס אמי, והראשון שקיבל פרס מפעל חיים מטעם איגוד העיצוב לשידור
• ריצ'רד שאול וורמן, אדריכל עטור פרסים, שיש לו משום הערכה כממציא אדריכלות המידע
• פרנק סטנטון, לשעבר נשיא CBS

הכוונה הייתה להקים פורום בו אנשים יצירתיים משלוש תחומי הטכנולוגיה, הבידור והעיצוב יוכלו להיפגש, לשתף פעולה ולעורר השראה זה בזה. המגישים הראשונים כללו את מנדלברוט, הנקוק, ניקולאס נגרופוינט (שהקים את מעבדת המדיה של MIT), וסטוארט ברנד, עורך "קטלוג כדור הארץ כולו". ההפגנות על הבמה כללו את מחשבי אפל מקינטוש שפורסמו בקרוב, הצגת גרפיקה תלת-ממדית של לוקאס פילמס, ודגימות בחינם של נגן הדיסקים הקומפקטי של Sony ואז המהפכנית אז. בשנת 2013 שחרר הרדיו הציבורי הלאומי (NPR) חלקים מנאומו של נגרופוינט, ובמהלכו ניבא התקדמות טכנולוגית כמו מסכי מגע, שיחות ועידה וטלפונים אלקטרוניים..

השפעתו של ריצ'רד סול וורמן

וורמן נחשב לאחראי ביותר לתחייתו של TED בשנת 1990, שכלל את הדוברים ביל גייטס, מייסד אדובי ג'ון וורנוק, פרופסור MIT ומומחה לבינה מלאכותית מרווין מינסקי, וברן פרן, נשיא המחקר והפיתוח בעבר בוולט דיסני דמינינג ומייסד Applied Minds. . מגזין ניו יורק תיאר את TED תחת הנהגתו של וורמן כ"ארון סקרנות מונפש. " וורמן תיאר זאת כ"מעשה לעשות כל מה שבא לי לעשות. זה היה כמו שילד מסוגל לומר את מה שרציתי שיקרה. 'הייתי רוצה להטוטן. הייתי רוצה קוסם. '' לא משנה מה הטעם שלו, TED הפך פופולרי יותר ויותר עם נוכחות מוגבלת לבוא ראשון, בהגשה ראשונה לכל מי שיכול היה להרשות לעצמו את העמלה של 3,000 $ פלוס..

מנהיגותו של כריס אנדרסון

וורמן הנחה את TED עד מכירתו בשנת 2001 לכריס אנדרסון, יזם בריטי שהיה בעבר בעל חברת מגזין תחביבים. אנדרסון הרחיב את הנושאים שכיסו וכלל סוגיות חברתיות כמו עוני, סביבה ושינוי אקלים (המצגת של אל גור ב -2006, "סיכול משבר האקלים", היא גרסה מקוצרת לספרו "אמת לא נוחה"). הוא גם הכפיל את מחיר הנוכחות, חזר למדיניות כניסה להזמנה בלבד והעביר את התפאורה ממונטריי, קליפורניה ללונג ביץ '. מהלכים אלה הפכו את הכנס לפופולארי עוד יותר, והפך, כפי שתיאר העיתון הבריטי "הגרדיאן" בשנת 2010, "סוג של חופשת אביב עבור הוגי עולם, מקום של רעיונות מעוררי השראה, אך שרק מעטים הנבחרים ישמעו."

בשנת 2006 הציג אנדרסון TED Talks, אוסף של מרבית המצגות הקודמות של TED שהועברו בחינם ברשת. כמה מהשיחות המוקדמות יותר, במיוחד מהוועידה הראשונית, עדיין לא קיימות. עם זאת, השיחות הוכחו פופולריות מאוד, לאחר שנצפו יותר ממיליארד פעמים במהלך 2012. השיחות תורגמו ליותר מ -40 שפות (רבות עם תרגומים מרובים) על ידי 200 מתרגמים מתנדבים, ויצרו את מה שאנדרסון מכנה "קהילה עולמית." מאמר משנת 2012 במגזין Wired קבע כי הכנסת השיחות הפכה את TED מחברת ועידה למפעל תקשורתי - או, לדבריהם, "כוח תרבותי עצום וכמעט דמוקרטי המגיע למיליוני צופים ברחבי העולם."

תוכניות TED אחרות שהוצגו על ידי אנדרסון כוללות:

• TEDGlobal: גרסאות קטנות יותר לכנס TED שנערך באתרים ברחבי העולם.
• TED אירועים מיוחדים: אלה אירועים מתוזמנים באופן לא סדיר לקהלים מיוחדים כמו TEDIndia (דרום מזרח אסיה), TEDWomen (התפקידים המשתנים של נשים) ו- TEDYouth (סטודנטים).
• פרס TED: בתחילה 100,000 $, כעת מיליון דולר הוענק לאדם עם "רצון לעודד את העולם."
• שותפי TEDx: בניסיון להרחיב את הפופולריות של ועידת TED השנתית, אנדרסון יצר תוכנית בה מארגנים מקומיים יוכלו לארגן אירוע מיני TED כמו TEDxUND באוניברסיטת נוטרדאם, TEDxBaltimore בבולטימור, או TEDxUF באוניברסיטת פלורידה בגיינסוויל. אירועי TEDx מתרחשים באופן קבוע באתרים ברחבי העולם, כולל אירועים מתוזמנים בסיאול, לונדון, ברצלונה ואיסלאמאבאד. כל אירוע TEDx משלב מגישים מקומיים ושיחות TED שנבחרו בעבר כדי לעודד שיחות וקשרים בקהילה. מצגת TEDx, אם פופולרית במיוחד, עשויה להיכלל בקטלוג שיחות ה- TED הזמינות לקהל הרחב.

ועידת ה- TED השנתית

ועידת TED טיפוסית כוללת היום רמקולים בני 70 פלוס המוגבלים למצגות מולטימדיה באורך 18 דקות לאורך תקופה של ארבעה ימים. בשנת 2013 הדוברים והנושאים נעו בין זמר מוביל U2, בונו, המדבר על עוני עולמי, לחוקרת הדולפינים דיאנה רייס, שדנו באפשרות לתקשורת בין מינים. עם השנים, המצגות השתכללו יותר ויותר, נעשות ממצגות שקופיות ומצלמה יחידה לאירועי מולטימדיה, שלמים עם ערכי הפקה גבוהים, אימון לתקשורת, ופעילות בימתית..

בשיחה ב -2009 על מלריה, ביל גייטס שיחרר יתושים לקהל; הנוירואנטומיסט ג'יל בולטה טיילור, דובר נוסף משנת 2009, הציג מוח אנושי אמיתי עם חוט השדרה מחובר לשיחה על השפעות השבץ שלה. וד"ר האנס רוזלינג, מדבר על תובנות חדשות על עוני, בלע חרב במהלך מצגתו ב -2007.

הזמנות לאירוע ה- TED השנתי, המוגבל ל -1,200 עד 1,500 משתתפים, עולות כעת 7,500 דולר ונמכרות תוך שעות מרגע ההצעה. נותני חסות ארגוניים מוציאים 125,000 דולר ומעלה כדי לצרף את שמם לאירועים. מי שאינו יכול להשיג כרטיס לאירוע בפועל, יכול להשתתף בשידור חי המדומה של הוועידה בעיר סמוכה תמורת 3,750 $, בעוד שאנשים פרטיים (600 $), מכללות (2,500 $) ועסקים (2,500 $) יכולים לראות זרמים חיים במיקומי הבית שלהם עם 10 עד 50 צופים. מכיוון שהדוברים מקבלים פיצוי בעלויות נסיעות ומלונות, TED היא חברה פיננסית מצליחה מאוד עם הכנסות של כ -20 מיליון דולר פלוס לכנס..

ביקורות על TED

למרות הפופולריות שלה, TED כפוף למבקרים שונים, שחלקם עשויים להיות מוצדקים:

1. אליטיזם
בגיליון ספטמבר 2012 של "ניו סטייטסמן" טען הסופר מרטין רובינס כי שיחות בהן צפה אינן "חדשות או מקוריות", ומכוונות ל"אליטות חברתיות שהשקיעו אלפי דולרים בשביל ההזדמנות להתחמם בזוהר החם [של] ההילה האינטלקטואלית של מישהו אחר. " רובינס טוען שאתה צריך "להיות עשיר ומחובר היטב" כדי להיכנס לוועידות, ומציע כי סיסמה מתאימה יותר תהיה "אגו שווה תיקון", ולא "רעיונות שכדאי להפיץ."

בהחלט, ניתן לראות במחיר הכניסה לוועידה, כמו גם בדרישה להיחשב כראוי ל- TED, חסמים למידע הקיים בכנס TED. עם זאת יש לציין כי מצגות זמינות, גם אם מתעכבות, בחינם דרך האינטרנט.

2. מידע שגוי ופשט יתר
במאמר שפורסם ב- 2013 ב"גרדיאן ", בנימין ברטון טוען כי TED הוא למעשה" אינפוטנציה של מגה-כנסייה בינונית ", שם הקהל מעדיף מגישים כמו עיתונאים - הממחזרים תובנות מזויפות - על מדענים בפועל המייצרים ידע בפועל. הפשטת יתר זו של נושאים מורכבים, המתמקדים בסגנון ולא בחומר, דומה ל"לקיחת משהו עם ערך וחומר ולכרית אותו כך שניתן לבלוע אותו בלי ללעוס. " אפילו כמה מהמגישים לא אוהבים את ההתמקדות בהופעות חלקלקות ובלתי מובילות. סופר "הברבור השחור" נסים ניקולאס טאלב תיאר את TED כ"מפלצתיות שהופכת מדענים והוגים לבדרנים ברמה נמוכה, כמו מבצעי קרקס. "

תוכנית TEDx, בה מארגנים מסדרים את דובריהם בעצמם, יצרה בעיות של צפייה ותוכן, בעיקר בגלל הפרסום העצום והיתרונות הכספיים המצטברים למגיש TED. בגיליון אפריל 2013 דיווחה הרווארד ביזנס סקירה כי TED אינה שולטת עוד בתוכן שלה או במותג שלה, תוך שימוש בדוגמה של פרזנטור מגיש TEDx, רנדי פאוול, בנושא "מתמטיקה מבוססת וורטקס" שנמתחה ביקורת גסה על המידע השגוי. בכתב בחקירה החדשה, נתן יורגנסון השווה את שיחות ה- TED ל"מגרשי הרפואה הפטנטיים הידועים לשמצה של מאות שנים קודמות ", וכי" הוועידות הגיעו לדמיון למפגשים דתיים ודרשות טכניות-ספירטואליות של TED, ודחפו דרשות אוונגליסטיות , גישה תרבותית אל 'הרעיונות החדשים שישנו את העולם'. "

בהחלט, הגידול הנפיץ בפופולריות של TED יצר בעיות, כמו גם האטרקציה למקדמים חסרי מצפון, שמכירים בכך שמצגת יחידה יכולה לשנות את חייהם. במקביל, הציבור נחשף למקור חדש של רעיונות והבנה שלא היו קיימים קודם. כמו כל חילופי רעיונות, על הצופה או המאזין להבחין בחיטה מן המוץ, הרעיונות החשובים באמת מהדברים התאגידיים הפופולריים, אם כי חשודים לעתים קרובות, וטכנוג'רגון..

3. אי ספוגיות
על פי מחקר שנערך בשנת 2013, 73% מהמגישים היו גברים אקדמאים בכירים מבתי ספר עילית כמו MIT, אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת אוקספורד. כשנשאל על הגיוס של TED לרמקולים, אחד מחברי המחקר, קאסידי סוגימוטו, השיב, "הייתי מטיל ספק בהרכבם. האם באמת יש להם את האנשים החדשניים והמתקדמים שהם חושבים שיש להם? האם הם באמת מחפשים גיוון ברמקולים שלהם? "

מעיון בנתונים עולה כי ייתכן שהמחברים הסיקו מסקנות שגויות מהמחקר. ההצהרה כי שלושה מארבעה דוברים הם אנשי אקדמיה בכירים כשלעצמה אינה מוכיחה דעה קדומה אם, למעשה, יחסי המגדר של אקדמאים בכירים בבתי ספר מובחרים משקפים יחס דומה. מידע זה אינו מסופק. יתר על כן, אין מידע לגבי מאגר הפרזנטורים הפוטנציאלי שהיה לרשות המארגנים בעת תכנון האירועים. כתוצאה מכך, הנתונים הגברים / הנשים כפי שהוצגו אינם מצדיקים טענה לדעות קדומות או אפילו ניסיון מתואם להעדיף מין אחד על פני אחר. יצוין גם כי ניסיונו של הספונסר לפתור גף יחסי ציבור נתפס עם הקמת TEDWomen שנוי במחלוקת באותה מידה, רואים אותו כ"טוקניזם "על ידי חלקים והוכרז כמהפכן על ידי אחרים..

4. היעדר ניתוח ביקורתי ותפיסות אלטרנטיביות

ככל ש- TED גדלה בפופולריות, הרמקולים והרעיונות שהם מציגים הועלו ל"כתובים חילוניים ", פתרונות פשטניים לבעיות מורכבות וקשות. הפורמט הקיים, בעצם סדרת שיחות קצרות עם ערך בידור גבוה, אינו מספק איזון מנוגד לרעיונות המוצגים גם כאשר הנושא שנוי במחלוקת. נראה כי ריצ'רד סול וורמן, שכבר לא קשור ל- TED לאחר שמכר את העניין שלו לאנדרסון, מסכים, ומקדם כנסים משלו שנבנו סביב הרעיון של "מומחים" מגישים המגישים שיחה. על ידי בחינת רעיונות ונושאים "בצורה שיחה, יש סיכוי גבוה יותר שיהיו לך הרגעים המשותפים של אפיפניה. אתה יכול להתקרב לאמת. "

חלק מהמגישים או הנושאים שלהם מעוררים מחלוקת מדי לטעמם של TED ואינם זמינים כשיחות TED לקהלים רחבים יותר. המצגת של המשקיע המולטי מיליונר, ניק חנאואר, ב -2012 בנושא אי השוויון בהכנסות המתרחבת באמריקה וכי על העשירים לשלם יותר במיסים, נחשבה שנויה במחלוקת מדי מבחינה פוליטית על ידי אוצרת ה- TED אנדרסון, והובילה את אלכס פארין לבקר את ה- TED כלא יותר מאשר "מאסיבי וספוג כסף". אורגיה של עתידנות מברכת עצמית. "

מילה אחרונה

TED הוא ניסוי חברתי יוצא דופן, המפיץ עשרות מתחרים ומייצר תנועה מקוונת מסיבית ברחבי העולם. אפילו המלעיזים מודים כי מצגות מסוימות הן בלתי רגילות, וכולן משעשעות. בהחלט, ההזדמנות להקשיב למדעי המוח סוזנה הרקולנו-הוזל משערת כיצד בישול ואוכל אפשרו לבני אדם את המוח העיקרי הגדול ביותר, או שפטרישה קולה מסבירה כיצד חשיפה מוקדמת לשפה משנה את המוח אצל תינוקות שווה את ההשקעה בזמנם של כולם..

אמנם אני פחות מעוניין במצגתו של טוד המפרי של "איך להטעות GPS" או מעצבת משחקי האינטרנט ג'יין מקגוניגל, חושבת שהמציאות נשברת, אבל שניהם זכו כמעט ל -400,000 צפיות. האם ל- TED יש את היכולת לשנות את העולם? אני לא יודע, אבל אני בהחלט נהנה מהמצגות והפרספקטיבות של המגישים שלה - וייתכן שגם אתם.

איך אתה מרגיש עם TED?